מהי תחרות במגזר המוניציפלי

מאת דני קלימי – מנכ"ל קבוצת Muni.il

מקובל לחשוב כי במגזר המוניציפלי אין תחרות, אולם בפועל התחרות במגזר זה מקבלת פנים שונות, שכן המדדים שבהם נמדדת הצלחת גופי השלטון המקומי אינם דומים לאלו של המגזר העסקי. אז מהי תחרות במגזר המוניציפלי?

התושב במרכז

ערים ויישובים בישראל נמדדים על פי רוב בכמה מדדים שונים אשר מעידים על איכותם. בין המדדים ניתן למצוא את המעמד הסוציו-אקונומי הממוצע של התושבים, כמות העסקים, דירוג מערכת החינוך המקומית, רמת הפשיעה והביטחון האישי, קיומם של מוסדות ממלכתיים, מוסדות תרבות ו/או אייקונים לאומיים אחרים.

המהות של התחרות במגזר המוניציפלי היא בסופו של דבר על ליבו של התושב החזק כלכלית וחברתית. המטרה אליה חותרות מרבית הרשויות היא להיות אטרקטיבית עבור אוכלוסייה איכותית ומגוונת אשר תפיח בעיר חיים ותתגורר בה זמן רב, וכמובן תגרום לעירייה להשתפר בכל המדדים שלה – מה שיוסיף ויתרום להצלחתה. התחרות על ליבו של התושב אינה שונה במובנים מסוימים מתחרות עסקית – כל עיר ויישוב רוצים לפתח ולקדם מותג חזק – כזה אשר יהיה מזוהה עם איכות חיים, וכאשר זוג צעיר ירצה לקבוע את עתידו יבחר ב"מוצר", במקרה שלנו העיר, שלהם.

יש ערים ויישובים אשר זכו ל"מיתוג" ברמה הלאומית – ירושלים היא עיר הבירה, תל אביב מרכזת את עולם העסקים וחיי הלילה, אילת היא עיר הנופש הלאומית, אולם רשויות אחרות מנהלות מלחמה יומיומית על המותג העירוני.

הקרב על היוקרה

בואו נבחן שתי דוגמאות מהזמן האחרון. הראשונה – המאבק המתוקשר של גבעת שמואל לשיוך מחדש של אוניברסיטת בר אילן לשטחה. המוסד האקדמי היוקרתי יושב על התפר בינה לבין רמת גן, אך רמת גן היא זו אשר זוכה להתהדר בנוכחותה בתחומה. כמובן שקיומו של מוסד אקדמי בכיר בשטח העיר מוסיף נופך של כבוד וייקר לעיר ותושביה, ובכך נועד לתרום למיתוגה כמקום איכותי לגור בו.

תחרות דומה ניתן לזהות גם בין נס ציונה ולרחובות, אשר בין שתיהן שוכן לו פארק המדע ע"ש רבין – אזור תעשייה והייטק אשר מושך אליו חברות הייטק, סטארט-אפ, ביוטכנולוגיה ועוד, ומהווה גם אזור בילוי מועדף על תושבי הסביבה בשעות הלילה ובסופי שבוע. אזור תעשייה שוקק חיים מסוג זה בהחלט תורם למיתוגה של העיר רחובות כעיר צעירה ותוססת ומקום שבו כדאי לצעירים להגיע ולהתגורר בה על מנת לשכון בקרבתו.

אנו רואים אם כן כי תחרות במגזר המוניציפלי שרירה וקיימת, והיא מתרחשת בכל מקום שבו הרשות המקומית מנסה ורוצה להשתפר ולגדול.

מה התחרות עושה בפועל?

היות והתחרות היא על התושב האיכותי, והמטרה היא לגרום ליותר ויותר אזרחים חזקים להגיע ולהתגורר בעיר דרך קבע, לעבוד בקרבתה ולגדל בה את ילדיהם, התחרות מתבטאת בין השאר גם בשיפור משמעותי ביעילות הארגונית של הרשות.

רשות אשר חותרת לקלוט יותר תושבים איכותיים תהיה חייבת גם לספק שירותים מוניציפליים ראויים, ובכלל זה שירותי תברואה, חינוך, תשתיות, חברה וקהילה, תחבורה ונגישות וכמובן שירות לקוחות יעיל במנגנוני העירייה.

התחרות הגוברת ברשויות היא זו שדוחפת קדימה בצורה משמעותית את תפיסת "התושב כלקוח" – כאשר אנו רואים ברשויות שיפור בכוח האדם שנותן שירות, קידום של נושאים חברתיים וסביבתיים כגון איכות הסביבה ואנרגיה מתחדשת, חיזוק מערכות החינוך העירוניות – כל זאת על מנת לשמר את התדמית ואת המיתוג אשר הביאו את התושב לעיר מלכתחילה.

חשוב לציין כי יש גם צדדים פחות חיוביים לתחרות, כאשר במסגרתה רשויות חלשות יותר רק מתבססות בחולשתן ומתקשות ליישר קו, כאשר בניגוד למגזר העסקי רשות חלשה אינה יכולה פשוט לפשוט רגל ולצאת מהמשחק – וכך גם הרשות ובעיקר התושבים מפסידים – אולם בהקשר זה דווקא פרויקטים לאומיים כגון וועדת הגבולות מנסה כיום לתת מענה ולהיעזר ברשויות החזקות על מנת לתמוך בחלשות יותר.
רשות שמייחסת יותר חשיבות לתחרות מאשר לתוצאותיה עלולה גם להיגרר להוצאות כספיות ניכרות על קמפיינים פרסומיים, רכש מדיה (כגון שלטי חוצות ומודעות בעיתונות) או הפקות מפוארות בחגים ומועדים – כאלו אשר אינם פרופורציונליות למשאבים העומדים לרשותה – בהקשר זה ראו את הביקורות הקשה שסופגות רשויות שונות על הפקות יום עצמאות עתירות אמנים וכסף כאשר הרשות בגירעונות – ובהקשר עקרונות התחרות יפעלו דווקא לרעת הרשות אם היא תיתפס כמי שמשקיע את כספיה במראית עין בלבד ולא מספיק בנושאים המהותיים.

לסיכום, התחרות במגזר המוניציפלי היא לא פחות אינטנסיבית ומעניינת מזו של המגזר העסקי, ובמרבית הרשויות התחרות מביאה לשיפור בתפקוד של גופי הרשות, שיפור בכוח האדם והשירותים לתושב וכמובן שיפור התשתיות העירוניות ומצבה הכלכלי. תחרות שמונעת מתפיסת "התושב כלקוח" ופועלת ממקום שמנסה לשפר בצורה כנה את איכות החיים בעיר היא בריאה וטובה גם לרשות ובעיקר לתושביה.