חדשנות מוניציפלית – יש דבר כזה?
מאת דני קלימי – מנכ"ל קבוצת Muni.il
המניע לחדשנות בארגונים נובע לרוב מצרכים עסקיים: תחרות, מגמות בשוק, שינויי רגולציה ושינויים בהרגלי הצריכה. המשותף לכולם הוא הצורך לבצע התאמות ושינויים בהתנהלות הארגון באופן תדיר.
לשלטון המקומי אתגרים שונים בתכלית מהמגזר העסקי, וקשה לעיתים לראות כיצד גוף גדול ומורכב שכזה יכול ליישם חדשנות בפעילותו השוטפת, כאשר בניגוד למגזר העסקי המדד להצלחת הרשות המקומית אינו שורת הרווח הנקי שלה. כאשר בוחנים את הנושא מתברר, כי חדשנות מוניציפלית מתחילה בכלל מתושב הרשות, ולא מהרשות עצמה.
מה זה בעצם חדשנות?
ארגונים המעודדים חדשנות בדרך כלל מאופיינים ע"י תכונות והתנהגויות כגון נכונות לקחת סיכונים, מיקוד בשווקים עתידיים, יכולת לשאול מדוע פועלים בדרך מסוימת ולפתח דרך טובה יותר אם יש צורך וההבנה שחדשנות היא תרבות ולא אירוע חד פעמי.
החדשנות היא שינוי הדרך המבוססת והמוכרת לביצוע דברים, היכולת להסב ידע לערך ולחבר טכנולוגיות חדשות עם שווקים חדשים. מהירות היישום היא הגורם המבדל היחיד למעט הרעיון עצמו. במהירות היישום של הרעיון החדש יכולה חברה אחת לבדל עצמה מרעותה. החדשנות הינה דינמית בשל הצורך של האסטרטגיה הכוללת להתמודד עם שינויים בטכנולוגיה, בתחרות, בתנאים הכלכליים, הדמוגרפיים והתרבותיים וכן בצורך לעתים קרובות להתאים לדרישות רגולציה ממשלתיות מורכבות.
חדשנות מוניציפאלית
האתגרים בעולם השלטון המקומי שונים מאוד מאלו של המגזר העסקי. הרשות אינה נמדדת לפי הכנסותיה ורווחיה, אלא בסופו של דבר לפי עמידה ביעדי תקציב וגבייה, ציות לרגולציה, אכיפה של חוק וסדר ומעל לכל אלו שביעות רצון התושבים. גם החדשנות כשלעצמה, בניגוד לחברות עסקיות, אינה מדד עבור הרשות, כי אם כלי עזר להשיג טוב יותר את מטרותיה.
הבסיס לחדשנות מוניציפלית מתחיל בתפיסה הקשר בין הרשות לתושב. בעולם העסקי הדינמיקה בין לקוח לחברה המוכרת מוצר או מספקת שירות הוא ברור, וברגע שמשליכים את אותה מערכת יחסים על יחסי הרשות והתושב, אנו מגלים עולם שלם של פתרונות שנפתח בפנינו.
בבסיס החדשנות המוניציפאלית עומדת התפיסה לפי תושב הרשות הוא לקוח, וככזה יש לשמור על שביעות רצונו, לטפח את הקשר איתו ולשמר איתו יחסים תקינים לאורך זמן, ולספק לו חוויית לקוח חיובית ונעימה.
חוויית הלקוח של תושב הרשות נמדדת לפי מידת שביעות רצונו מהשירותים השונים שהרשות מספקת, ובטווח הארוך לפי הנכונות שלו להמשיך להתגורר ברשות. בנוסף, רשות אשר שומרת על שביעות רצון גבוהה של תושביה תהנה גם מכניסה של אוכלוסייה איכותית יותר לאורך זמן.
יש היום רשויות מקומיות רבות אשר מובילות תפיסות חדשניות בניהול הרשות – הנה כמה דוגמאות מובילות:
- המועצה האיזורית גזר הייתה אחת הראשונות לאמץ גישה חדשנית לנושא מדידה וסקרים לארנונה ומיסוי מוניציפאלי. בניגוד לנוהג המקובל לבצע את הסקרים במהלך מהיר אחת לחמש שנים, בחרה המועצה בחברת "קלימי אורן" לבצע סקרי מדידה באופן רציף ותדיר מדי שנה, ובכך לאפשר למחלקת הגבייה לקלוט את הנתונים ולעבד אותם, ובמקביל לטפל בהשגות ושומות בצורה מסודרת ללא תוספת משמעותית לכוח האדם במועצה ותוך מתן שירות יעיל, מהיר ואיכותי לתושבים.
- המושבה מזכרת בתיה מובילה מזה 4 שנים תפיסה חדשנית ויחידה מסוגה לניהול הפסולת במועצה. פרויקט ניהול הפסולת במזכרת בתיה, אשר מבוצע על ידי חברת Re3 מקבוצת Muni.il, מיישם מודלים מתקדמים של ניהול פסולת והפעלה של תהליכי עומק של הדרכה, הטמעה וחינוך בקרב כלל תושבי המועצה. הפרויקט הצליח להביא עד כה להפחתה של 35% בפסולת המופקת במועצה, ובאופן ישיר לשיפור איכות חייהם של התושבים, כמו גם חיסכון כספי לא מבוטל לרשות המאפשר לה להקצות יותר משאבים לחינוך ותשתיות.
- המועצה האזורית מגידו מובילה בארץ בניהול ידע ומסמכים דיגיטלי למעלה משני עשורים, מתוך הכרה בחשיבות שימור הזיכרון הארגוני והידע של המועצה לאורך זמן בצורה מנוהלת ויעילה. בשנת 2006 הטמיעה המועצה מערכת מתקדמת לניהול מסמכים מסוג Office Light של חברתMPL , ובמקביל הובילה מהלך של סריקה כלל ארכיון המועצה והפיכתו לדיגיטלי. כיום ממשיכה המועצה ביישום של תפיסה "משרד ללא נייר" כחלק מתפיסת עולם ירוקה, כמו גם ראיה ניהולית מתקדמת וארוכת טווח.
היכולת לשמור על ראש פתוח, לשתף פעולה עם צרכנים ולהיות מוכן לקבל רעיונות פורצי דרך מתחומים ומענפים שונים היא אמנות נרכשת אשר בחברה שלנו לומדים אותה בשיטתיות ומטפחים בהתלהבות. ברגע שמתחילים לראות בתושב הרשות לקוח לכל דבר ועניין, ומכוונים את מחלקות הרשות בהתאם – הדרך לחדשנות מוניציפלית הופכת להיות קצרה מתמיד.